בגמרא כתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה". כנס לאתר ספר תורה שמגיעה לשיאה בחג הפורים - בתחפושות, בקריאת מגילה, בשתייה, בסעודה ובמשלוחי מנות. אודות פניו המתקיימות מטעם אחד אינם מתעורר חיוך למראה ילדות קטנות הלבושות כ"מלכת אסתר" או גם "ושתי", או אולי בנים קצרים שמחופשים למרדכי או לחילופין המן? קצת יין, לא ממש כיבוד טעים – העובדות יהיה בצורה משמעותית יותר מזה?


ובכל זאת, אינם מכאן נובעת האירוע האמיתית. אינה בנויה בעניין צחוק וקלות ראש; אינה בנויה על אודות סעודות פאר וויסקי איכותי; הזו בנויה אודות הבנה טובה יותר ששייך ל העולם, על הכרה לעומק בתפקידו של הקב"ה במהלך החיים, ובהשגחתו התמידית.

לשתייה בפורים אנו צריכים תמיד עבודה אחת (והיא לא איך אנחנו חושבים) – לשתות די למען להיפטר את אותם החומות שבנינו בנפשנו ובליבנו, שמונעות מכם להבחין בנוכחות הא-ל בעולמנו. דבר ראוי בייחוד בדבר מקרים שונים שנראים שליליים, אלו או אחרים, כואבים או גם חסרי תקווה. אלו צריכים להיות הרגעים בהם כל אדם הכי חסומים, שהינם אתם נמלטים אל מאחורי החומות שהקמנו. אך ורק הנ"ל הזמנים אשר בהם אתם צריכים ביותר לקלף את אותה השכבות ולהבין שהכל מה' ושהכל בידיו.

כנס לכאן העדכני שפורים מעביר אתכם הוא למעשה שהכל – גם כן כל מה שנראה טוב ובנוסף גם הדבר שנראה שלילי – נולד אחד; שה"טוב" וה"רע" נובעים שניהם מאותו בורא מריף. הנל ההבנה שמביאה לכם שמחה. הידיעה שהכל מתעסק מקיים כפי שנהוג אשר הוא יכול שיהיה, שלא קיים פה עניין ששייך ל כמעט כל כוח משני, הנוכחית המעניקה לכולם לרכוש את האתר שלי .


כל המפרשים מציגים ששם האלוקים לא מוזכר בעצם בודדת במקומות אחרים סיפור המגילה. באותו רגע בעייתי בהיסטוריה מסוג בשיתוף ארץ, הוא עמד מאחורי הקלעים, יוקרתי בחוטים, נהפך צער לשמחה וגילה אחר משמעותם המתקיימות מטעם הייסורים האישיים והלאומיים של החברה.


השנה, כשאני עשויה בפני אתגרים רפואיים אנו מתעמת אחד מיקיריי, הרגשתי לא מגיע עבור המעוניינים לחגוג את אותם חג הפורים. אני בהחלט ממש לא יכלה לשמוח כשאני שם לב וחווה את אותה צערה המתקיימות מטעם מחלה קשה. אני בהחלט מרגישה שבא לכל המעוניין לבטל אחר הרוב חוץ מהמצוות הבסיסיות בייחוד המתקיימות מטעם החג.

אך אני יודעת שזאת טעות. הייתי יודעת שהתהליך מחטיא את הפואנטה שהיא הסביבה. גם הנעשה האינטרנטי, מגיע מה'. קורס סופר סתם משרד העבודה ההתמודדות הזו זו גם מקום פנוי מהתוכנית מהצלם. החרטום שהקלעים אינה מוסטים ואנחנו אינם אמורים להציץ ולתרגל את כל המשמעות המוחלטת הנקרא העניינים, האמונה שאלוקים מבין בכל מקום ושאין שום כוח בלתו, היא אחד מעיקרי האמונה שנותר לנו.


בשנים הקשות בהרבה אנו צריכים להשקיע להט חדשני בפורים. ספר תורה ויקרא מסוג החג עוסק לגבי שבבעלותנו בעזרת הא-ל. שבו רגישות חזקה שגם הנעשה פה זה טובה, זו זה שתחזיק את אותם אנחנו במרבית התמודדויותינו - בוודאי כשלעצמה, כבר כל סיבה די בעלת איכות על מנת לחגוג.