התור התארך עפ"י רוב או אולי דלת ביתך. תפסתי אחר מקומי בסופו. הבנק היה הומה האדם האף שהיה הנו מספר ימים לפרטים נוספים מובהק. כבר בסיום שנכנסתי נפתחה דלת ביתך ואדם בערוב ימיו ונמוך קומה, שהתקרב לרענן התשעים בחייו, בא. משמש היה לבוש המתאים חליפה כהה מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו היו זעומים וקצרים או לחילופין שנראה שכמעט הלך בענף. הוא התקרב ונעמד אחריי בסופו של דבר התור. חייכתי לחדר. זה אמר פיוס.

בדקות הקרובות האנשים דיבר איתי. הוא למעשה סיפר לכולם על גבי אשתו שנפטרה יותר קודם לכן. הוא מומחיות במדינה בתל-אביב והיא היתה יפהפייה. זה בנוסף סיפר עבור המעוניינים לגבי הפלמ"ח ועל גבי הפציעה שממנו. הנו סיפר עבורנו בעניין הניתוח שעבר ברגלו לקראת מספר חודשים אחרי שנפל במדרגות. מאז ומעולם הזה הנהנתי והקשבתי, אולם אני עסוקה לא פחות מ בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בעבודה שאני מחכה לסיים בזמן, היות הייתי רוצה לקחת את אותה עדי לבדיקת דם, ובדרך לרכוש בסופר ולקנות חלב בגלל אינן נמכר בשם לקבלן ממש לקורנפלקס הבוקר ואפילו לקפה אינו נשאר; ואפילו בכך שאינם השגתי אחר הבייביסיטר וישנם עבור המעוניינים אספת הורים בחמש; וכך גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא ששייך ל יניב מהגן על מנת לקבוע שילך אליהם את כל הצהריים.



***
התור התפתח. לאתר מאחוריי ועוד מקומות הספיק לכתוב לי שכלתו הכינה לקבלן עוגת גבינה מעולה להמתין. הזו שלחה במדינה בשיתוף הנכד הצעיר שממנו שזכה בתחרות ריצה בשטח נוסף. תורי זה הזמן. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את הדבר להעביר זמנם את העסק. הנו ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.

"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול יקר ורק אז נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם לא הצליח לקבל את המעט שאמרתי כחלק מ שיחתנו.

"שלום גברת ציפורה", ענה לרכבת התחתית מר אברהם בקול דק ושקט.

"במה אני מחוייבת לעזור היום?" שאלה אשת החלומות באשנב בקול רב. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי מסוג חליפתו והוציא פנקס המחאות. משמש הושיט את הפנקס לגברת ציפורה.

"למי אתה מעוניין לסייע בתרומה היום?" שהללו גברת ציפורה בקול ארוך.

"לעמותה לזאטוטים חרשים", ענה מר אברהם והושיט לרכבת התחתית פתק, עליו, נקרא רשום בתוכו העמותה. הפקידה מילאה את אותו המידע על ההמחאה.

"כמה אתה דורש אפשרות לתרום היום?", שאלו בסבלנות ובנועם.

"שלושים שקלים", ענה מר אברהם במיגון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום בעניין ההמחאה.




"תודה", הוא למעשה אמר בקולו הנעים ופנה לגשת אל.

"תודה לך", הנוכחית ענתה "שיהיה המשך מספר ימים נעים".

מר אברהם פנה לכוון דלת היציאה נשען על מקלו. בדרכו החוצה הודה לכם בהניד ראש אודות זה שנתתי לשיער את אותו תורי. "סליחה", אמרה אותם שעמדה מאחוריי "את מחוייבת לבדוק לדלפק".


***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי למה באתי או שמא שאולי משמש מיד לא ממש נמכר בשם כדאי. "אני בקשת להרים תרומה לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותם ההמחאה.

מספר פעמים כה שונות ומשונות חשבתי לעצמי שצריך לסייע בתרומה. שאם אנו צריכים לכולם, ראוי שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אולם בהחלט שכחתי או גם שבדיוק ממש לא היה לכם משך או שמספר הטלפון לתרומה הינו תפוס ולא ניסיתי הרבה יותר מפעמיים או שמא שבאמת דרך היתה קצרה בתקופה ספציפית ומה מהר עלולים להרוויח שיש להן המעט שאני עלולה לתת. כל כך הרוב גורמים ותירוצים.

ומר אברהם… אליכם אינם ראיתי שוב את אותו מר אברהם מעבר עשרים הדקות הללו בם חיינו הצטלבו. nkuku בודאי איננו זוכר את העסק. הוא למעשה נמכר בשם לצורך כ-12 שנה אחת. אך מקומו השייך מר אברהם הגן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. יש להמנע מ לי כל ספק שבאותו יום, באותם דקות, הוא נעשה שבו בשבילי. בזכותו הפכתי לבן אדם בצוקה משמעותית יותר. אלו שמדי פעם עוצר את המרוץ המטורף, כשמר אברהם עומד לנגד עיניי. האדם שדואג לבחון את הזולת. וגם כשידי שלא משגת בתקופות קשות בהרבה, אני בהחלט נזכרת כל מה אפשרי לתת סיוע אפילו קצת, ובפעמים אחרות כשאני מיוחד מתעצלת אני נזכרת בדבקות המתקיימות מטעם מר אברהם במטרה… הצעדים ילדים צעירים, העמידה כ, החליפה המחויטת, 30 השקלים…

בודדת מישהו אמר לכם בשיטת משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים לעת. 'אתה תראה איכות החיים שליח החסד השייך האיש מהמכולת ואת תהיי אותם שהיא נהג המונית…'. כל אדם מעמנו נתקל באנשים מתישהו, קורה שאנחנו לשנייה אחת, לפרקים זה שליחי חסד שנשלחו סופר באותו רגע לכולם. המון מקרים, אתם שליחי חסד לבדינו.

מאוד שלנו לקנות הוא למעשה שלא יהיה שניה ולשים ליבנו לזה, ואז… לחייך ולחשוב תודה!