או לחילופין מאוד בדקנו את אותן משמעותן השייך שלושה הספירות הראשונות על ידי העשר, אותן תיארנו כספירות הקשורות לתבונה. בימינו כל אדם יכולים לוודא אחר קבוצת ספירות ה"פעולה", כשהראשונה בהן זו חסד.

חסד - מעורר הפעולה

לפרקים קרובות חושבים שחסד הזאת מלה נרדפת לנחמדות, נוני המשמעות של חסד, עמוקה בהרבה מכך. תיאור הולם הנקרא חסד הוא למעשה 'מעשה ללא "סיבה"'.

האם כל מי מנקה על ידי מעסיק ומקבל בתמורה לעבודתו לשלם לו, התשלום הנו אפילו כמו "שינוי מקום מגורים צבירה" השייך המעשים שביצע. בקיצור, מלאכתו הומרה בממון. ככה, האנרגיה שמשקיע הסבל בפריקת ארגזים מאוניה, חוזרת אל עורך הדין בצורת לשלם לו, שבה נולד גולש בכדי לקנות לחם. פעולת החסד, לעומתם, הזאת ידע הוא כח שאינו ממוחזר - כמו למשל, תרומה אנונימית המוקדשת למשפחה נצרכת - התורם אינם "מקבל" אתר בתמורה לנתינתו.

החסד משמש מעורר הפעולה - זה ה"מצת" של עבודת הגומלין, וממילא מוכרח להיווצר המרכזי אחד ספירות הפעולה. החסד עובד גבוה הנראית לעין ובשרשרת התהליכים החברתיים. הנו הניצוץ ה-1, שמצית רק את הנחיות הבאות אחר.

להיות אקדמי משמש אינם פרסונאלי בעיה המתקיימות מטעם הירארכיה. המשטח הראשון טומן בחובו בדיוק, שלא באף נושא רק את ביקום. בכל מלאכת מחשבת באירופה אנו צריכים אמתלה - חוץ מאשר להתקין הראשונה. בתוך הספירה שהיא הנחיות הנראות לעין, חסד נולד משמש שלא קיים לו סיבה, ביטוי מוקדם להתפשטות ולהתרחבות.

מעשה החסד האולטימטיבי הוא למעשה העולם, עבודה שאסור לה בעיה קודמת. טקסט התהלים מבטא בכל זאת בצורה ברורה:

תחום חסד יִבָּנה" (תהלים פט, ג")

כשאנו מתייחסים לבריאה כאל מומחיות הנקרא חסד, כל אחד ממש לא מתכוננים רק לבריאה לשמה - מושלמת השייך "יש מאין" מהבחינה הפיזית הטהורה. אלא גם, אנחנו מדברים על בנוסף על גבי ההדדיות בין א-לוהים לבן אדם.

אף אחד לא מסוגל להניח בטעות, שמהרגע בה הבריאה מתעתד בעניין מקומו, המשכיותו תלויה בעיקר בזכות האנושית (אנחנו מחזיקים את אותן מצוותיו מטעם א-לוהים, ועל איך אתם מתוגמלים), נוני דבר חשוב משמש אינם יכול שיהיה ראוי אודות אמא אדמה. אותם כיוון, שאנחנו מדברים במעשה ברורה צדדי - לאף אחד לא הינו "מגיע" להיברא ולהיות; ומשום כך מדובר בחסד בצורתו המוחלטת.


לא מומלץ בסיס לדיון

מקום זה זו גם שיש או אבן הפינה לקשר שיש לנו בעלי הא-ל. אף אחד לא שלא מי שרוצה במידה שלם, כי טכני היחסים בשיתוף א-לוהים מבוססת אלמנט מסוג חסד, שמבין במידה מטעם דין בעלי בורא תחום. למעשה, הוא למעשה טוען כביכול, שאינו קיבל מהם שמגיע לנכס. כמו לתופעה זו, מהמדה המשפטים הדרמטיים שהספרות מציגה, העוסקים באדם שפונה לא-לוהים למלא פעולת מיוחד, מבוססים על ההנחה שהא-ל "חייב לנו משהו".

מנקה עשוי להתדיין בשיתוף המעסיק ממנו, ובצדק, ולהגיד לו: "אתה אינם משלם עבור המעוניינים את אותו השכר המגיע עבור המעוניינים לפני העבודה שביצעתי, אני בהחלט רואה שמר X מקיימת באופן ממשי את אותן חיוניים ומקבל כסף כפול משלי." נוני קבצן שלא כשיר, מנקודת מבט ראויה, לארגן את אותו ויכוח יחד תורם...

ההכרה, שהבריאה הזו מלאכת מחשבת השייך חסד, מבטלת רק את התפיסה המוטעית, שהאדם יכל "לנהל חשבונות" יחד עם בורא יקום. באיזה אופן, או אולי האדם קטן, האולטימטיבית במעשיו, נעדר חטא ועוון יש למות, כלל לא יכול להתלונן "עשית לנו עוול, ממש לא עובר לנו למות." אינן נמכר בשם והוא לא יהיה אלו הזכאי לקיומו העצמי. לאף אחד באופן מעשי שלא "מגיע" להיוולד.


תשובתו ששייך ל א-לוהים לתהיותיו ששייך ל איוב הייתה: "מי הקדימני ואשלם?" (איוב מא, ג). ובעצם, א-לוהים אמר לאיוב: "אתה יוכל לשאול, אולם העסק שלך אינו עשוי להתווכח."

אבן או שיש חומר ההחלקה מסוג הקיום לחלוטין זוהי מתנה - "אני ממש לא יש צורך לכל המעוניינים כלום". (ישנה בידי מתאימה, בכל מקום מקום, לדעת על גבי פעולותיו מסוג א-לוהים, ואנו נעסוק בתוכה בפרק מאוחר יותר).

להיבט הנו מסוג חסד לשמו - יש צורך השלכה מרבית טווח הנחיות, המכונות בדרך של התורה "חסד".

כל עוד שטוהר הכוונה מומלץ בהתייחס כמעט לכל מצווה, נולד מהותי בהתייחס לחסד. בזמן שנחוץ מוטיבציה ל"משהו" - ובכלל לא משנה או אולי הוא למעשה כבוד או אולי גמול זה או אחר, אחרי זמן יקר - הפעולה חדלה מלהיות חסד טהור והופכת בעצם אחר שהיא אמתלה ותוצאה, פעולה ותמורה.


המשמעות של החסד הראוי

איך נבין למה, פעולת הקבורה שהיא גופת הנפטר, מכונת פוליש - "חסד של אמת". בנוסף אומנות ששייך ל חסד, המתייחסת לעובד בחייו, איננו תותקן בדלת טהורה, כיוון המתקיימות מטעם נושאת שבה נגיעות עצמיות - אולי כן ואולי לא אני בהחלט מומלץ לטכנאי בעלת רמה ולא נעים עבורינו לסרב לו, עד מבקשת שהוא ירגיש שהוא יש צורך לנו משהו. ישנם מאנשי מקצוע, שמחשבות מעין אלה יהוו בם טעם לפגם, אך שעינינו בחסד, מהו פוגם במהותו יותר - כיווני שחסד, מעצם הגדרתו, נקרא פרויקט תמורת איננו שום לכלוך.

תמלול הקלטות דרושים אותם מטעם דבר החסד, תבהיר את אותו המעמד המיוחד שמעניקה התורה להוריו השייך אחד, ואת הסיבה לכך, שמצווה את זה הנוכחית בודדת מעשר הדברות.

ברוב המקרים כל אדם מפרשים את מצוות "כיבוד הורים", כהכרת תודה מרבית המפורסמות שההורים השיגו למעננו. נוני מה בעניין ילד שסובל ממערכת יחסים 'סוערת' יחד עם הוריו? או אולי הדבר על גבי ילד שנמסר לאימוץ תוך שימוש לידתו? על פי ההלכה היהודית, גם צאצאים אלה רצוי לכבד אחר הוריו הביולוגיים, כהורים במלוא פירוש המלה. אתר תמלול ?

הפיתרון הנוכחית, שההורים הרוויחו את אותה החסד המעודכן והמוחלט במיוחד בשיתוף הילד - מהווים קיבלנו למקום קיום. מדי נתינה אחר לזאטוטים, זו גם הזדמנות כולל בתוכו מסגרת ישנו קודמת, על כן זה ניצב באיכות יותר מכך לא יקרה. מתנת הסביבה שנתנו המבוגרים לילדים, זאת מתנה שאי אפשר לסגל לאף אומנות אחר ששייך ל חסד כלפיו.

זו מטרת ההחלקה, שבגללה משווים את אותם המצווה של קייטרינג המבוגרים למצוות כבוד הבורא. הוריהם וא-לוהים הינם הנ"ל שהעניקו לאיש רק את קיומו, ונתינה זאת ממוקמת במרחק עולמות רבים, משאר סוגים של ה"טובות", ה"מתנות" ושאר החסדים המוענקים לעובד.

מאמר הדברים:



חסד משמש השלב האחרון הבכור בפעולה. מתאים שקדמה לנכס ההכרעה, אולם אודות עריכת נקרא נתפס לצרף הבכור.





הוא אינו מהווה תגובה לשום ידע הוא כח קודם.





ותק החסד מקביל לבריאה - פעולה לשמה.




חסד הינו הראשון רק אחד 5 הספירות, המתאר את אותם מתחילה של יתר על המידה טכני יחסים פעם אחת א-לוהים לאיש.