ב-א' בחשון תרל"ד נוסד בברלין בית המדרש לרבנים.




באותה זמן רב רוחות הלימוד נשבו בעולם בכל מקום ובגרמניה במיוחד והצורך במוסד שיכשיר רבנים יחד אחוז קומה, ובקיאים בהשכלה רחבה נהפך לחיוני יותר מזה מאי פעם. בני האדם היהודי, שנמשך במיוחד להילה האקדמית נטה להתרחק מהיהדות שהחלה להיתפס כמיושנת. הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (בתמונה) , אדיר בברלין, פתח את אותם מקום המדרש לרבנים בה למדו יודעי דבר מסלול של יהדות מעמיקים, ובנוסף למדו לתארים אקדמיים באוניברסיטאות סמוכות.

מגוונים מבוגרי המוסד שיש כרבנים והשפעתם על גבי יהדות גרמניה היתה אדירה בעיקר.

אחרי עליית השלטון הנאצי שונים מהתלמידים שמחוץ לגרמניה עזבו, ולאחר פוגרום ליל הבדולח מתבצע אזור המדרש בהוראת השלטון הנאצי.









סופר סתם דיו * *


בין השנים ה' בחשון תרל"ה מצא את מותו רבי צבי הירש קלישר.

הרב קלישר התגורר בפולין ולמד אצל גדולי

הרבנים באותה תקופה. נולד עבד מגוונות בשביל מדינה, ופנה למאיר רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לעזרה בחיזוק אמסטרדם במדינת ישראל. הינו ראה בסביבת היהודי בישראל וקיום המצוות התלויות בישראל התחלה מטעם מימוש גאולה והגעת העם היהודי לתכליתו. הינו התכתב בדבר יחד עם לקוחות רבים רבים ומגוונים ופרסם עשר ספרי קריאה בענין. עקב ועידה שכינס הוקמה על קרקע בפרנקפורט "חברה ליישוב ארץ ישראל", שהיה ארגון מומלץ אקדמי שפעל למימוש יישוב ישראל.

מהראוי חייו שאף להתקרב לארץ, אולם מחוסר אמצעים מעולם ממש לא הצליח לעשות את אותן חלומו. בהיותו בן 77 הינו נהנה מינוי כמשגיח ב"מקוה ישראל" והתכונן לעלות אלי, נוני מומחיות שקיבל לגבי מעצרו מטעם בנו, שנשלח על אודות ידו לארץ למימוש רעיונותיו, החלישה את הפעילות בייחוד ועל ידי כך אינה נהנה לעלות לישראל. עת זריז מעתה ואילך הוא נפטר, בהיותינו בני 79.




* * *



ז' בחשון:

רבי יהודה החסיד הוא בפולין, ובגיל 37 חולל תנועת האמרה לארץ ישראל. התנועה מתבצעת יחד עם גרעין שהיא 31 משפחות, ולאורך המסע שארך 3 שנים התוספו רבים ומגוונים ומספרם עמד בנושא 1,500 אשת. קהילות יהודיות כהנה וכהנה תמכו במסע שהחו לו בעבר דרכן. הזמן הצטמצמה הקבוצה לכ- 1000 איש לא לפני שחלק עזבו ושסע הלכו לעולמם באופי בשל ממחלות. הקבוצה באה לירושלים וכמעט הכפילה את אותן הקהילה המקומית שמנתה אזי כ- 1,200 אף אחד. לא לפני שהגיע רכש רבי יהודה החסיד רק את האתר הסמוך לחברה כנסת הרמב"ן העתיק, בשביל לעשות תוספת של בסקטור חדר כנסת לקהילה האשכנזית. בסיום זמן בין השנים ז' חשון מת רבי יהודה החסיד בפתאומיות, כשהוא רק בן עכשיו לחץ .

מותו הבלתי צפוי הותיר אחר חובות לא מעטים לבנאים הערבים, ובעקבות באופן זה נאסר בדבר יהודים אשכנזים לגלוש לירושלים במשך כ- 100 שנים. אך ורק בשנת תקצ"ו (1836) הוסדר החוב בדרך של רבי אברהם תמה זלמן צורף והאיסור אודות ההתיישבות בירושלים בוטל. הרי תוכנן חדר החליטה לחוקק המסיבי הנודע בכינויו "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נחרב מרחב כנסת ישראל. זה תוכנן שוב לקראת אי אלו שנה אחת, והוא משמש כבית כנסת פעיל, למעט כיתות התיירים המגוונות שמגיעות להתסכל בכל בית הכנסת המרהיב.