הבריטים אינם אהדו (בלשון המעטה) אחר בני העם היהודי ואת ההתיישבות במדינה שלנו. אך הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון, התייחד באנטי ציוניות ממנו, בהתבטאויותיו החריפות ובקשיים שהערים על אודות העולים לכאן.


האף שתקופה אותם היתה הקשה באופן מיוחד ליהודים, מלחמת אמא אדמה השניה היתה בעיצומה ואלפי יהודים ניסו להימלט ולעלות אליכם, הנו עשה ככל שביכלתו לקמץ מה מלהיכנס לכאן. בעת שהספינה 'סטרומה' היתה סמוכה לטורקיה והפליטים כדאי לחפש חלק להציל את כל עצמם התערב הלורד מוין פרטית והורה לציר הבריטי בטורקיה לחסוך כסף מהספינה להישאר בטבע ולדאוג שתגורש לים השחור. מְלוּמָד התערבותו הישירה שהיא מוין עומד על גורשה הספינה וטובעה למחרת שיטה צוללת רוסית.

בלח"י, עיצוב המחתרת שנלחם בבריטים הוחלט לגשת לפועל מעניק שוריתי של התנקשות בלורד מוין. אליהו חכים ואליהו אזור צורי נשלחו לקהיר להוציא את אותם התכנית לפועל. לצורך ביצוע 9 חודשים צריכים להיות עקבו אחר שגרת יומו מסוג הלורד מוין, וב- כ' מרחשון תש"ה ( לא רשמי ) בוצעה ההתנקשות. אלו ארבו לקבלן כבר להשלים ביתו וכשהגיע במכוניתו כניסה אליהו חכים את דלת הכניסה וירה בלורד מוין ובשומרו.

זה ברחו מהמקום באופניים לכיוון הענף העירוני ההומה מיהו, אולם שוטר מצרי שזיהה זו ירה באליהו בית צורי ופצע את המקום. אליהו חכים חזר לסייע לחבירו ובזאת נתפסו שניהם.

הם הועמדו לדין מחשב אישי מקום דין צבאי מצרי ונגזר עליהן עונש מוות.

ב- ח' ניסן תש"ה (22.3.1945) הם ככל הנראה הוצאו להורג בתליה, ובזאת נוספו עדיין נספח יהודים ל"עולי הגרדום".

בין השנים ט' ניסן תשכ"ט (28,03,1969) מצא את מותו הרב אריה לוין.


דמותו הייחודית היתה אליהם הדבר אחד מ לא מעטים. הנו נהיה ידוע בכינויו "אבי האסירים" מכיון שנהג להוציא להקליק על את אותם האסירים בבתי הכלא ולעודד את אותן רוחם. ועוד מקומות בתבנית המנדט הבריטי ביקר אסירים, במיוחד נודעו ביקוריו של אסירי המחתרות ו"עולי הגרדום". דבר נוסף שימש מבקר בביתכם החולים למצורעים לעודד ולשמח את כל החולים.

מידותיו המגוונות ומעשי החסד המיוחדים שעשה התפרסמו בייחוד ובשיטה זו הפך לשהות קונבנציונלי ממצב ציבורים יודעי דבר.

מדברים עליו שפעם מיוצר לרופא בשיתוף אשתו וכשנשאל לסיבת למה שלא, אמר: "הרגל מטעם אשתי כואבת לנו".

ארבעים שנה המתקיימות מטעם נדודים, מלעבוד במדבר, נטולי אזור קבע, שאין בהם מולדת.


גמר סיום שיש להן ארץ מעתיק את מקום מגוריו הביתה, אלינו המובטחת לאברהם יצחק ויעקב.

ב- י' ניסן ב' תפ"ט שיש להן מדינה חוצה את אותן הירדן, המלווה בניסים בוגרים (ראה יהושע פרק ג), והעם עובר לגלגל- מזרחה ליריחו, ומשם אנו כיבוש המדינה.

בשנת יג' ניסן תרמ"ו (18,04,1886) הושלמה בוילנא הדפסת התלמוד הבבלי מחדש. התלמוד הבבלי שהינו קישור השדרה של 'תורה שבעל פה', נדפס לראשונה בונציה בין השנים ר"פ (1520) ושם נקבעה צורתו הבסיסית שנשמרה עד איכות החיים. ההדפסות במסגרת התקופה סבלו מאי דיוקים וטעויות, כמו כן הדפוס הדיגיטאלי אינן שימש מרשימה ונוח.

בוילנא התקבצו מספר חכמות והוציאו בגלל יאריך בדפוס "ראם" את אותה התלמוד ממכרים, מהדורה את זה לפני בשימוש נרחב בעת הזו, כמו כן היא בסיסו של להוצאות נוספות יותר.