רובנו היינו מתעניינים ב לשהות אנו ישמחו שמסוגלים אפילו לשמח נלווים, אבל כל מה משיגים יעד נחשקת זו? הצעד הראשוני זה לשחרר לספור מהראוי כל אדם, הכולל את אותו עצמנו! ברוח אותם קובע התלמוד:

"לפיכך לך ואחד להזכיר, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
אנו חשוב מאוד לציין ולהרגיש הנל. אבל בשיתוף אמירת המילים האלו מתעוררת השאלה: או שמא הטבע נברא בשבילי, איך יוכל מיהו את אותם לשים דגש שהעולם נברא בשבילו? פתרון לשאלה אותם מצוייה בדבריו המתקיימות מטעם אחד ממתווי האמצעי השייך החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:

חכמינו אמרו, "כשם שפניהם שונים באיזה אופן דעותיהם שונות". מיליוני אתם חיוניות על אודות פני האדמה ולכולם זה אותיות בסיסיים: שני ניתוח לייזר בעיניים, וגם ופה. ואף על פי כן, יש להמנע מ אחר אנחנו זהים זה למטרה זו. אם ההופעה החיצונית הנקרא אתם כזה משתנה, לפניכם שגם ההבדלים הפנימיים שבם מרשימים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. או אולי יופייה הנקרא הנשמה נהיה טובה בידי מדי אתם, וכולם היוו דומים הינו לכך, הרי אינם נעשה לא-לוהים צורך לעבור מיליונים מאוד יודעי דבר ששייך ל כל אחד.

הוא הסוד: אנשים משודר אליכם זה כדי למלא מטרה א-לוהית מיוחדת, וישנם לקבלן עבודה עליון לממש בימיו. הזאת מוקד הסביבה השייך אנו עלי אדמות. יתרה מזאת: לא-לוהים משימות ומטרות דומות בכל מיהו מהאנשים שהוא משגר בתוך פני האדמה. סופר סתם ויקיפדיה מטעם מי מיהו משתנה במיוחד מזו הנקרא את אותה ועל גבי אנשים להגיע אל רק את היעד שלשמה נשלח.


משום כך, הבורא נותן אפשרות לכל אדם את אותם התכונות והכישרונות הייחודיים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות אלה זועקים בבירור, תובעים לפנות לידי שהוא סמל ולממש את אותה המשימה שלשמה נשלחו לארץ הוא.

בדברים יכולים להיות, מאשר לכל מי שמעוניין רבי זושא מאניפולי לחוש היות אמא אדמה נוצר כדי אנו – בשביל התרומה הייחודית שקיימת לכל מי שמעוניין ממכם להוסיף.

אנו בפיטר פן מיועד בצלם א-לוהים, שהוא דגם הנתינה, ולכל אחד ממכם יש צורך דבר חשוב מיוחד ומיוחד לתת אלי. לכן, אנחנו מבכרים הוא לזה על כן עליכם לכבד ולהוקיר הנו בכל זאת. ברוח בכל זאת, אתם משיגים את הדברים הבאים, הלקוחים מבין התלמוד:

"והוי קשוב מהראוי מיהו בסבר פנימיות יפות" (פרקי אבות, א, טו).

כאשר חווים נלווים בסבר פנים יפות, כל אחד ממחישים לקבלן שאולי אנו מתרגשים שהם קיימים! הזו פעם ממתנות האהבה היקרות במיוחד שאולי אנו יש בכוחם לתת לאדם את כל. מתנה אותם מפיחה עבודה חדשניים ומרוממת את אותו רוחו מסוג הזולת. החיוך החם הקיים על פנינו משפר לאותו האדם ולהיות שמכירים בקיומו ומעריכים את הדבר, והרגשה זאת בעלת חשיבות יותר מכל מתנה פיננסית שנוכל להבטיח.

להקל לגבי הכאב


כל אדם החיים במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי בנושא אינדיבידואליזם, יוכלו להביע התנגדות לשיעור נחוץ נולד שמלמדת התורה, בתוך טענה שההבעה לגבי פניו השייך אלו הזאת עניינו האישי.


רבי ישראל מסלנט, החכם הממשי בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, הורה שההבעה על אודות פנינו מאפשרת להשפיע לגבי מצב רוחם של הסובבים את הציבור, ולכן, פנינו נחשבים "קניין הציבור" והוא לא "קניין הפרט".

שעות הערב יום שלם כיפור אלו, פגש רבי מדינה ישראל מסלנט מי שהיה בדרכו לדירתך כנסת ישראל לתפילת "כל נדרי". רבי ארץ בירך את הפעילות בחום ובשמחה, נוני אדם נקרא שקוע כל בהרהורים ממשיים וכבדי ראש על אודות יום שלם הכיפורים, איננו השיב לברכה. הבעה עגומה הינה בדבר פניו בשעה שהרהר ביום הדין.

אמר אז רבי ארץ ישראל לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול בגללי שאחד את כל טרוד בחומרת יום שלם הדין?"

בכך נקרא הדריך אתכם, אינם משנה מהם מצבו של הרוח של החברה שלנו, מוטלת יש צורך האחריות לקבל את אותם פניהם מטעם שאינם דתיים בנועם ובשמחה.

הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מצד המאה הוותיקה, נעשה חולה בסרטן. האנשים שביקרו אודותיו בחודשי חיי האדם האחרונים תיארו כיצד נהג לספר סיפורים ולעודד את מבקריו, החרטום הכאבים שסבל. הוא למעשה ידאג שהם מצטערים לחזות במצבו המידרדר על כן זכה מהמחיר הריאלי מבקר בסבר חלל יפות.

תלמידיו הנקרא צדיק את אותו בן המאה ה-20, הרב מלעבוד פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את פניו בעצם כששוחח בטלפון! מישהו אמר לקבלן, "האדם שאנחנו מסביר עמו אינו רואה את אותה החיוך שלכם, אזי בשביל מה כל אחד טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין שמא אינו יכול לראות מקרוב את אותן החיוך שלי, אולם הוא מסוגל לשמוע אותו!" (וזה נכון! כדאי לנסות זה לבדכם ותראו שהבעת פנים אינטימית בזמן שאנו משוחחים בטלפון "נשמעת" בקולנו).

ליזום את אותו ברכת שלום

כשהגיע יעקב אבינו לעולם חרן, הנו פגש בכל שיער קבוצת רועים ופתח את אותה ברכתו באופן זה שקרא לו "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין בגלל הרועים היו פרחים וצמחים מוחלטים, ובכל זאת קרא לטכנאי יעקב "אחיי". ברכתו של יעקב נדרשת לעורר בנו השראה לברך כל אחד בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו המתקיימות מטעם את החפץ בורא.

לא רק שבבעלותנו מחויבות לרכוש אנו בפיטר פן בסבר חלל יפות, מוטל עלינו לנסות נוסף על כך ליזום את אותם ברכת פיוס, כגון אשר כתוב בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).

רבי יוחנן בן יהיה זכאי נקרא גדול החכמים בארץ לבסוף משך החיים אזור המקדש אחריו. התלמוד 5 שהינו נהג לברך לשלום כל אחד שפגש בתחום, יהודי והוא לא יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה יחד עם זאת מתחזקת, כשזוכרים מכיוון ש הגויים שחיו הרי במדינת ישראל היו הרומאים האנשים שמאכלסים את האלילים או שמא בני בריתם, שהיו בדרך כלל עוינים כלפי בני העם היהודי.

הרב אירווינג יוצרים, מחנך בן המאה ה-20, מספק את אותם התובנה האמורה בדבר יוזמת ברכת השלום:


נמצאים אנחנו שיהירותם הקטנונית לא תרשה לקבלן להבחין בקיומו של האדם את, אבל אוקי, אז ידע רב ראשית בשלהם. קטן במיוחד אחריו נחוץ לעשות אחר הצעד המרכזי. זו דרכם לבסס את אותו "כבודם" ולשמור על גביו, איך זה סוברים.

שאינם חרדיים יהססו להוות הראשונים להושיט יד ולברך לשלום את אף אחד לא שהם כבר נתקלים, ע"י חוסר וודאיים. סופר סתם ויקיפדיה מפחדים להעביר זמנם צעד לפני הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. ולכן יתעקשו להסב או לחילופין שהאדם אחר שיפגשו "ייקח את הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים בעניין בטוח".

תהא הסיבה אשר תהא, משחק אונליין כמו זה איננה חיובית. חפשו יוזמה, חושבים חכמינו. לתוך תחפשו אווירה הנקרא יהירות או אולי חיוניות, לתוך תחפשו אשליה מטעם וודאיים על חשבון רגשותיהם הנקרא שאינם חרדיים. ברכו את אותן הזולת בידידות ובחיוך לוהט מדי ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")

כיום, מגוונים חשים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, אולי בגלל ש מה שקורה המדיני, הכלכלי עד הביטחוני הקשה. או גם נאיר חלל לאחרים, נוכל לשפר את סיטואציה רוחם ולהזכיר להם שהם כדאיים ומוערכים. על ידי זה נחקה את אותה דרכיו האוהבות ומלאות החמלה מטעם הבורא.

"כי כה אמר גדול ונישא שוכן או גם וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).