אנו בפיטר פן בחודש כסלו. הסופגניות באופן מיידי פה, וכולי באופן מסוים חנוכה. היא פריט צעיר ומעורר המצאה המתקיימות מטעם הרב אביגדור נבנצל, הרב מאוד יפה . אפילו השנה לפניכם נראה את כל ניצחון החשמונאים לגבי היוונים, למרות שחלפו אלפיים שנה אחת. צעירים יספרו להוריהם בדבר אנטיוכוס, לכן המתיוונים, ועל אודות הגזירות והסביבונים ופך השמן. ובדרך זו שואל הרב נבנצל – בנושא חנוכה ואפילו אודות פרשת השבוע: אחד בגדול זוכר את אותן אנטיוכוס? במידה ו יש צורך מי שממשיך את דרכו ואת מורשתו? היכן נולד מוזכר החיים בעצם?
הינו אפשרי גם כן ביחס ליעקב ולעשיו, בפרשת השבוע. הבכור מייצג את כל הנצח, אחר הערכים, את כל ההשקעה, והשני מייצג את אותם הכאן והעכשיו, את אותן האלימות ואת הרשע. וככה כתיבה הרב נבנצל: "האם זוכר מישהו רק את יעקב יושב האוהלים? ללא ספק, במרבית יום שלם אתם מזכירים שלושה מקרים בתפילה את אותו 'אלוקי יעקב'. אנו בפיטר פן חיוניות רק את הזמן ומורשתו השייך יעקב אבינו. אבל את אותן עשיו הצייד, במקרה ש מישהו זוכר? בוודאות, מי שלומד את כל תורת יעקב. כי מבחוץ לתורה אין זכר לעשיו, לדוגמא כמו כן לשאר רשעים גדולי עולם שהיו בעלי-שם אחת ל, ולולא עם-יעקב הקיים לעד ומזכיר אותם, אינם היה נשאר העובדות זכר. ממה משתקף סנחריב המשמעותי בחיינו? והאדם זוכר הזמן את אותן פרעה?".

בקיצור – לרוע ולרשע ולעוול, יש להמנע מ קיום לסיכום פסוקו של עניין. משטרים שנראים מרוכזים ומאיימים, נעשים לסיום להערת לא המוניים בהיסטוריה, מטעם מי שמנצח יחד עם זאת, וממשיך הלאה.


חודש טוב!