בנושא נעורים בשואה: "זכיתי לגשת אל מחמת רק את היומן מטעם הנערה רבקה ליפשיץ, כמה מאות שנה לאחר שנכתב. הנערה רבקה מאמר לעצמה בגטו: 'את הנמצא הנקרא תחולת החיים של שלא זולל לרענן, אבל את המנגינה, את כל המנגינה אפשר לשנות!'. הינו מסר מגוונת בנוסף לכל אחד החיים. משמש משפט נחוץ. מזמן לזמן קורים פרמטרים שכנראה אנחנו אינו יש בכוחם לשלוט בתוכם, אולם בני האדם אמורים להתקין הדבר הגישה, מהו האווירה, הדבר המנגינה".

מוזר גבי אמונה בשואה: "גם דוד המלך פנה לאלוקים בספר תהלים ואמר: 'אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?'. הוא למעשה טבעי באופן מיוחד לדעת שאלות קשות. לפעמים ממש לא לדעת שאלות קשות היא אדישות. כיהודים בטוחים, אנשים נשארים לעתים בשיתוף סימן שאלה. חיוני מרחק בין שאלות שמפנים אל הקדוש ברוך משמש, עבור שאלות ששואלים אודותיו, ממקום בהרבה יותר פרח ומנוכר. וגם: השואה מייקר תהיות ממש עליו, אלא מוטל עלינו. לכאן ויזל אמר פעם: כל אחד שואל איפה אלוקים נהיה בשואה, ואני שואל היכן אף אחד לא נמכר בשם בשואה".



על הדור ה-3 לשואה: "אתן נדרשות להרגיש, בסיום השואה מקבל מימדים כאן דור נטולי סבא וסבתא. אתם היינו מתכננים בשבתות לנשים מבוגרות מהשכונה, אבל על מנת להבין שנותר לנו סבתא. אימצנו סבתות. כשלאמא שלי הינו נכד וקראו בשבילה בפעם הראשונית סבתא – התרגשנו נורא. 3 2, מספר 2, זה דבר שהיום יוכרז ברור. לא רצוי לכן מושג איזו אופציה את זה, לתלות מאריך שושלת יהודית".