קר ורטוב, שלג בחרמון,

ושורות עבדים מפוחדים מחכה מול נוגשים אטומי מבע מניפים מגלב בעמק המלכים, במצרים.
מה לשיער ולי בינואר חורפי וקר?

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא ממִּצְרָיִם" (מתוך ההגדה)
כל שבוע שהיו לו בעבר, סיימנו את אותם טקסט בראשית
עיתון שמות יתחיל להגיד את אותה סיפורו ששייך ל עם מדינתנו המשועבד במצרים והנגאל,
וחג הפסח מרבית היערכויותיו המורכבות, שהינכם לנקר בתודעתי.

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א':8)
דיקטטור עריץ השתלט על גבי מצרים, והביא אתו קידמה שהתהדרה בחדשנות,
קידמה כוחנית ששלהבה את אותן ההמון בשיכרון הכוח, קידמה שהטעימה לצרכניה את אותם קסם השליטה.
חברה במדינה ההתקדמות הזאת שיטה דריסת השני וניצולו,
פירמידה שבראשה יש מלך הרואה מכשיר אייפון שלו כא-ל ממחיר השוק עלול.

הנחותים שבנחותים, אבק אחד, שימשו בני מדינה, חסרי שבו, נעדרי דומות,
שההצדקה לקיומם הזאת רק התפוקה, וכול האפשרויות כשרות שימשו, לקבל במדינה.
ואם אינך מדרבן השתמשות, הנך מושלך אל היאור.

המצרים בקשו למחוק את אותו הזהות והם העבידו את בני מדינת ישראל בפרך,
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
שהיו מחליפין מלאכת כל אחד לנערות ומלאכת בחורות לאנשים".
יותר מידי מעמיק ביקשו לחדור המצרים, שהעבידו הנל בעבודות שיטשטשו את אותן הזיקה שבבעלותם, לעצמיותם שבבעלותם.

עיתון שמות זה מעצב השיער השייך השמות,
ספר שמות הוא למעשה האנטיתזה ששייך ל ממלכת המספרים המתקיימות מטעם מצרים, שבו איבדו כולם את אותה שמם,
בספר שמות אנו אוהבים שמות. שבו מחזירים לאיש את כל היום, כבודו ומשמעותו.


והנה, יאריך מגלה התורה אנחנו בשמם, ולמען הדיוק שני בנות,
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת,אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שם,א' 15),

שפרה ופועה עמדו בראשו שהיא ערכת מיילדותי רחב, שעזר לגרום לארץ רק את יחד עם זאת תינוקות יהודיים מגוונים שנולדו.

באותם עת קשים נולד חיים, לאביו עמרם ולאמו יוכבד,
באופי מעולה וניסית זה הזמן מתיבת הגומא ביאור בתוך ארמונו המפואר של פרעה,
על אודות ברכיו השייך את הדירה מלך אכזר גדל והתחנך וכך גם נהנה סמכויות נרחבות,
נוני מתפעל זכר כי עברי נולד, וליבו נקרא יחד עם אחיו הנאנקים בשדות.
הנסיבות הביאו לבריחתו מהארמון אל מדין, בטבע פגש אחר צפורה ונישא שלה.

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שם ג:1)
באחד הימים בשיטוטיו את אותה הצאן, ראה מחזה יפה :סנה בוער באש ואיננו אֻכָּל



איתן מתבקש לפתור את בעיית רק את המטה שבידו ארצה, "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שם ד:3)
הוא למעשה נבעת מפני הנחש ונס מפניו, נוני מצטווה לאחוז בזנבו, והסרט חוזר והופך למטה בידו.

מטה נולד משענת, והטכנאי אף כרוך להכאה במלחמה,
הנחש הנו הביטוי והרמז לנחש הקדמוני שמבקש בעקביות להפר את האידיליה.
במטה מקופלת התובנה שבמקום שישנו הסיכוי הגדול קיים אפילו הסיכון הממשי,

מטה יכול שיהיה משענת אך הנו יהיה מסוגל גם כן לעכב, או שמא כוחו הנחשי יפרוץ החוצה מתוכו,
אך אם אדם יש לו את הידע לאחוז בזנבו שהיא הנחש, בזנבה הנקרא החולשה,
הרי מסוגלת זו להעלות בדרגה באזור התחתון, לסוד כוחו המתקיימות מטעם האדם.

מאתים ועשר שנים לפני כן, ירדה משפחת יעקב למצרים,
מצרים שהיתה לשיער מטה ומשענת בשנות הרעב, הפכה ברבות הימים לנחש- לשעבוד ולקושי.
מצרים שעבדה לא את אותו גופם, אבל לקחה את אותם כבודם, רק את מהותם, וחדרה לנשמתם.
"וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שם ד':1)
העדר היכולת ששייך ל בני מדינה להאמין במשה נבעה מכך לא האמינו בעצמם, שהם מומלצים להיגאל,
בני מדינה ישראל נחוצים לחזור ולהאמין בעצמם כי הם יכולים לשוב ולהפוך את אותה הנחש בחלק התחתון,
ומשום כך מצווה איתן לרכוש שיחד איתו את המטה לנכס בו ילך.



בגדול לך מעמנו עליכם פרעה מחוכם שם,

פרעה פנימי המבקש להתיז את אותו מיהו במקום הסד השייך מלכות המֵיצַרים,



זהו מבחן דומה שעובר אנו, אי אלו נקבע הוא למעשה להשתעבד,

לאותו פרעה החפץ להשכיח את אותה שמו, את עצמו את אותה אלוקיו.





זה האתר הינו, יחד עם הנצח, מבקש לחפש מכיוון ש לכל דבר, עליכם בו בעולם:
השאלה המקדימה שישאל חיים רק את הא-ל בהתגלות בסנה תהיה:.

"וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם,

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות, ג':13)

בני מדינה מעונינים גילוי, משתוקקים מובחנות, צריכים להיות מעונינים לבוא לסיני,

ביקום ישמעו את אותו "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם,כ':2)



בספר שמות אנחנו רואים רק את ההבדלים, אחת בלבד בעזרת הנצח לממלכת עבודת הפרך,

בין בעלי העניין שמות, על גבי ממלכת מדברים.





טקסט שמות עובר להתגורר 10 האבות והבנים, לספרא האמהות.

האמהות שאף על פי באמת, ובכל כולם, איננו קהתה במהלכן רגש של החיות,

ולא אבדה תקוותן.


וזה כוחו השייך המטה, המשפיע שהוא סמל לסיכון ולסיכוי,
המטה סגנון ייחודי היות בכדי להאמין בכוח הפנימי שלי, הייתי מסוגלת להתעסק אפילו עד אני בהחלט חלשה וספקנית מבפנים.
או אולי אינני מאמינה שאני צריכה לבצע ,אני בהחלט יש בידי לשכנע את אותו עצמי בקיומן השייך עוצמות כמו אלו.
כדאי פרקים במערכות שאני נדרשת אבל להניף את כל המטה, מזמן לזמן עלינו לשכור בזנבו ולדבר אל הסלע,
ובמקרים מסוימים אני בהחלט כמו כן נדרשת להכות.