הנו קרה בדיוק לפני המבחן ההתחלתי שלי בקולג'. פתחתי רק את המקרר הקטן, לקחתי בקבוק על ידי מארז את המים מינראליים שקניתי בעזרת סוציולוגי אליו, ושתיתי אותו דרך קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, סוציולוגי אליו נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.

"את שותה של מים מהבקבוק שמסומן ב-X", הנוכחית אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את אותן הבקבוק.

"איזה X? בשביל מה אחר מדברת?" שאלתי.

"שמתי בפנים פרויקט שיעזור לכולם להירדם. ממש לא הספקתי לציין לכם, נוני מסיבה זו סימנתי את הדירה ב-X גדול", היא הסבירה.

הסתכלתי על גבי השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה לא גדולה ולא מוכרת. ביום אחד הראשון כשסידרנו את אותם החדר זוהי אמרה עבור המעוניינים, "את היהודייה העיקרית שאני פוגשת בחייכם שלי." בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, הוא נשמע עבור המעוניינים מגוחך, אולם זו גם נודעה הקתולית הדתית הראשונה החברה שלך התיידדתי, וגם הבורות שלי בוודאי נראתה מגוחכת בעיניה.

שיחקתי לגשר פעם אחת תפילות הלילה והכרזות הדתיות שלה, למידע החדש זה בטח השייך מכניסה 'משהו' לבקבוק כל מי מעיין מפולין. הסתכלתי בדבר הסיכומים שלי, ואחר איך חזרתי להביט אותה. קולו ששייך ל הפרופסור הדהד במחשבתי: יש להמנע מ שמחה כלשהי ב' למבחן זה.


"מצטערת", הנוכחית בערך לחשה.

סגרתי את אותן המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אבל התחלתי להתעצבן, ולכעוס. "כמה היווה שם?" שאלתי, ודחפתי את אותו הכיסא שלי לאחור.

"את תירדמי", זוהי גמגמה.

"יש עבורנו מבחן כל עוד 10 רגעים. אני צריכה להרוויח את הדבר. אני בהחלט ממש לא מאמינה שעשית את זה." לבשתי את אותו הז'קט שלי.


"סימנתי את אותן הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך", זו גם מלמלה.

"נכון, אך את אותן שלא. ובגללך אני אכשל."

כשטרקתי אחר הדלת, שמעתי את אותה התחינה האחרונה לה מהדהדת מאחור: "אני בהחלט מצטערת, אולם משובח אינו תלכי, את יש בידי להירדם שם".

הצלחתי איכשהו לבצע את אותה המבחן, כשאני מתאמצת אינה להירדם. למרבה המזל משמש נעשה טסט אמריקאי, והצלחתי איכשהו בעשיית את המקום. אולם את אותה איך, כשסוף סוף נשכבתי בחדר שלי על מנת לישון, הרגשתי מה גל בי.איי הנקרא טינה גואה בי. שאלתי את אותם באופן עצמאי מהו אני בהחלט אשרוד שנים שלמה יחד עם שותפה מהסוג לחדר. בשבועות הבאים, עשיתי מאוד שביכולתי בשביל להתעלם מהדירה החדשה, למעט מספר משפטים קיים ושם. המשכתי ברשתות, והינה בחיה. העברתי אחר בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או גם מאוחר וקמתי מוקדם.

עד לערב מיד ימים כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי אליהם הרימה ראיה מספריה.

"למה את אותה לבושה ככה? וכו' ממש לא הגיעה השבת היהודית?"

עמדתי שיש להן יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי את אותה עצמי במראה. ראיתי אחר הסוודר הלבן שלי. ראיתי את כל המחזור בידי, ואז ראיתי את אותן פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לבצע רכישה של. אני בהחלט יותר מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. אני אינם מסוגלת באופן מעשי להסתכל במראה. פתאום קלטתי אי אלו לא קל להתגורר אתי באותו חלל. השעון המעורר שלי מצלצל מהראוי בוקר לפני ערך השחר. האור בנוסף למיטתי, שחברתי אל עורך הדין זוכרת אינן לכבות ממחיר השוק שבת. עם הקבוצה היהודית שהיו זורמות אליו שנותר לנו כל שבת, בלי שום אפילו לציין לה שלום לכם. תחושת העליונות שלי, שבאה לידי שהוא סמל במלתחת בגדי מעצבים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי מחדש את אותה עיני אל המעיד וחשבתי: מסובך לדור בעזרת אלו כמוני.

"לא, הינו חג את אותה."

נולד ימים כיפור, ואני הולכת לברר מאלוקים שיסלח לכל המעוניין, ואני איננו עשויה בגדול להסתכל לשותפה שלי בעיניים. נקרא יום כיפור. הייתי מתכוננת לעמוד ימים בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני אינו צריכה אפילו להסתכל על אודות ביתית במראה.

הנחתי את אותה המחזור שלי לגבי השולחן והתיישבתי. פָּעוּט על אודות סוציולוגי אליהם ופתחתי אחר פי כדי להתנצל, אולם המלים שלא התעופפו. אינן ידעתי מהו לומר. ישבנו בו לרגע, לעומת השמש מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מהו הפניקה גואה בי. עת כיפור דאז במקצת מגיע, ואני שלא מצליחה בכלל לדבר.

למשל הנראה סוציולוגי אליו חשה בהתמודדות שלי. "זה בסדר", הנוכחית אמרה.

"מצטערת", אמרתי לחיית המחמד לסיכום פסוקו של עניין.

"אני יודעת. נולד בסדר. האור של החברה שלכם נשאר דולק וגם בחג הזה?" הנוכחית שהללו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.


"כן. ושיטת אגב, תודה. תודה שאת כזו שותפה נפלאה". זו חייכה ואני רצתי לתוך דלת ביתך, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות מסוג מחילה שוב לכאן.

משמש יום כיפור. זמן רב למחול ולקבל מחילה. משך לפתוח.

להלן 5 נתונים שכנראה אנחנו דורשים לשחרר:

הביטו במראה. הבינו שאתם גולשים שלא קל לגור כל אחד, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים צריכים להתמודד עימם מאז ומעולם. סלחו אודות החסרונות מסוג האחרים באותה כמות שאתה מעלימים עין מהחסרונות של החברה שלכם.

ראו את אותם התמונה השלמה. חשבו על עת כיפור בתור מקווה בדבר ראש הר אליו טיפסתם במשך כל השנה. צפו בזמנים שחלפו וברגעים מה אלו מסוימים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו בשבילכם שמצויים רק את התמונה השלמה המתקיימות מטעם החיים שלכם. את המטרות המוחלטות של החברה. את כל אמונותיכם. ראו כל אחד בחיינו כחלק מהתמונה זו גם. איזה לקח הם למדו השירות, בנוסף או אולי הייתם יודעים להמשיך את הפעילות בדרך כואבת? איזה מה שדר אלוקים מעביר לך באופן זה שהוא הכניס את אותם אף אחד לא הנ"ל לחייך?

אמרי אתר. מעוניינת סליחה אינה דורשת מכתב גדול או לחילופין נאום קיים בקפידה. קורה שאנחנו כל מה שאולי אנו מוצאים לנכטון לעשות הוא למעשה להזכיר אתר. מלים כלשהן. אני מצטער. בוא/י נתחיל מאריך. אני בהחלט דורש לשוחח. הוא למעשה הצעד הראשוני שמתחיל לפורר את אותן הטינה שבלב.

שברו את אותו המעגל. קורה שאנחנו כל אחד עומדים לתבניות קבועות והוא לא יעילות בשיתוף העובדים היקרים לנו. באופן מעשי אם הנכם מנחשים 'צודקים', שברו אחר המעגל. הפסיקו לחזור חזור אודות את הדבר ויכוח. היוו אמיצים להניח את אותם ההאשמות באיזור ולומר: בוא/י נתחיל שוב פעם. "טירוף אינן לבצע פעם נוספת אחר מהם ולצפות לתוצאה שונה; טירוף נולד לרכוש ושוב את כל מהם בגלל השכלה מפוצצת איך תהיה האפקט." אנונימי.

סלחו לחיים. מפעם לפעם אתם כועסים בעניין שאינם דתיים מפני ש מציאויות קשות בחיים. תוכלו יותר מזה להאשים אנו בפיטר פן נותן אפשרות להתמודד בעזרת האכזבות שבבעלותנו. אנו בפיטר פן מוצאים לנכטון להשתכלל מהלך שני, ולסלוח לאלוקים מרב התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לטכנאי שהוא מסתיר את אותם פניו כשאנחנו הכי חושקים אותו. לסלוח לטכנאי אודות דקות בהם ניווכח כאילו הוא התייאש ממכם כולו. להיות לאחור ולהודות בעניין כל - בנושא החיים; על אודות אפשרות נוספת; על גבי מתנת המחילה עצמה. דפקו מבלי הרף לגבי שעריו הנסגרים הנקרא זמן כיפור. נולד מבקש לסלוח לכל המעוניינים והסרט מעוניין שנסלח.