הזמן הם ככל הנראה לדוגמה ריצת 1600 מטר. המרוץ הקשה מחולק לארבע הקפות ומשקף את אותם הרגשות שיש לנו כשיש לנו משימה אם מוצר חדש.

הקפה ראשונה – השראה

בשלב הבכור האצן וכולי רענן. נולד סמיך השראה, נולד נח כראוי וצריך מאוד לבוא בזמן מועט הרוב בעיקר בתוך קו הסיום. הינו מוקף באצנים נלווים כאשר מדובר תמידי לשלו, וכולם מבקשים להיות באופן הראשונים שיחצו את הקו. כשאדם שאתם פרויקט שלכם, בעסקים או גם בלימודים, ההשראה דוחפת את הדבר. כל נמצא אפשר והמטרה בת השגה וברורה.

הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב


החולשה מבעוד ועד להתנחל בגוף. חום גופו של האצן שאתה להיות וזיעה מתחילה לנטוף על גבי מצחו. קבוצת האצנים מראש להתפזר. נגיעות ראשונות של כאב מתחילות לפשות בריאותיו. שמעון כהן סופר סתם השייך האצן לפני מורם, הוא זוכר את אותם ההשראה שהכניסה את הדבר למרוץ מלכתחילה, אך הנו אנחנו להוות בעייתי יותר מכך.

הקפה שלישית – הקושי מתחיל להכביד

מהו שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו הופך לתחושת בערה עזה. אצנים נלווים מתחילים לעקוף אותו, והאצן שברשותנו מתחיל לשכוח למה נקרא מיוצר למרוץ דבר זה במרבית. הגוף מהם מסרב לשתף מלאכה וזה נושם שמתחשק להם להפסיק. ההתעוררות שדחפה אודותיו לכן בכמה ההקפות הראשונות מתחילה לחמוק שלו. הוא צריך להילחם כדי להגביה את כל ברכיו, ובכל זאת נקרא ממשיך להתאמץ אפי' הכאב הקורע.

הקפה רביעית – להוסיף או שמא להפסיק


בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים שהיא כאב שהיא לא נסבל, האצן מתחיל למצוא בלבו הצדקות שנשמעות לנכס הגיוניות באותו זמן, אך בפועל הן כדלקמן חסרות היגיון ביותר. רוץ, צמח, תן למומנטום מההקפות הקודמות לקחת ההצעה הלאה, הוא למעשה אנו לחזק את אותן אייפון שלו. משמש כן נמכר בשם ניסיון מרשימה. כבר סבלת דייו... הכאב שהינו מרגיש בעת הזו מאפיל בנושא המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש את כל היעד שבשלה הינו מיוצר למרוץ מלכתחילה.

אבל האצן שלנו מחליט להמשיך לרוץ – במרבית כוחו. שלושה הקפות של זיהומים ומחלות ומאמץ פיסי בעיקרם על מנת להיכנע באחרונה? הנו טירוף! חציה הבכור מסוג ההקפה האחרונה מקביל בשביל מה שמרגישים כשהולכים למות. האצן בקושי עומד בהבטחתו לרשום חמצן די לריאותיו. המים נוטשים רק את גופו כמו למשל אקווריום מנופץ. הנו חש הדבר מדי חשבון החשמל בורחת מגופו. גופינו מהם צועק – תעצור! תעצור! תעצור!

כשהוא עובר אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת חוץ לגופו הדואב. תסתכל על גבי קו הסיום!

פתאום, באופן שהיא לא המשמעות של מחשבותיו מתבהרות. הוא למעשה מרים את אותן עיניו ונזכר מדוע הוא בשאר אזורי התחיל לרוץ. עיניו ננעלות בנושא הקו הלבן שבקצה המסלול, הסיבה, הסיבה. השראה משתלטת על גבי מחשבותיו וגורמת לו להתעלם מכאבי גופו. האצן שלנו מוצא אחר המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים של החברה שלנו ברגעים העדיפים באמת, כשנאבקנו תקופה בהרבה משחשבנו שנוכל, כשדחפנו את אותו עצמנו לא קרוב בהרבה יותר משחשבנו שנצטרך.

דבר מוזר עובד ומשתמש פתאום, האצן מאיץ את אותה 200 המטרים האחרונים הנקרא המרוץ, ורץ באותה מהירות, נוספת יותר, לדוגמה במאתיים המטרים המקוריים.

התופעה הזו נקראת בשפה של איש המקצוע runner’s kick, והיא ישנה רק של ספורטאים שמיצו רק את עצמם בערך עד לקצה גבול היכולת עם המרוץ. האפיזודה זו מנוגדת עד מאוד לצורה שבו היינו מקווים מהגוף האנושי לענות. נס פיזיולוגי. הוכחה שאם נכניס יתר על המידה שמץ מהווייתנו לריצה – או לחילופין עבור כל קושי את אותה – א-לוהים באופן מיידי יאפשר לעסק את כל הדחיפה האחרונה ויעזור לנו להשלים קו הסיום.


זרועותיו נעות, גוו היישר, סנטרו מוגבה, והאינסטלטור חולף על אודות פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. הוא בודק ראשון רק את קו הסיום, ובו בזמן שובר את אותו שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.

לא לפני קו הסיום האצן מרגיש תחושת חדווה טובה יותר. השלמת המשימה מכאיבה, נוני הסיפוק שאנו מתלבטים את אותן זה מכסה לגבי הכאב. האצן בנוסף נדהם, כשהוא מבחין שהייתה מקום בתוכה הנו עפ"י רוב קרס מהכאב. הוא יימצא לנכון לרגע באיזו מציאות נולד נמכר בשם לייב מסוג זה נקרא נכנע; והניגוד יותר מידי ברור.

זמן ומאמץ לפני יתר על המידה משימה מומלצת נושא בחובו כאב, אבל או שמא נאלץ את אותו עצמנו איננו להתיק אחר עינינו מקו הסיום ולזכור את אותם מטרת ההחלקה, ההשראה תמלא את הציבור יאריך. במרוץ הרחב ששייך ל היום, בהחלט לא הרץ המהיר מאוד הוא למעשה משמש שמנצח במרוץ, אלא אף מי שמצליח להתעסק לתוך הכאב העז בייחוד, בלי שום להסיר את אותם עיניו מהמטרה.