לחלוטין חיינו בני האדם מגדירים רק את עצמנו על פי הדבר שכנראה אנו יעשו אם במסגרת מה של החברה שלנו. בחודש אב, הקדשנו את כל הימים המובילים עד לצום תשעה באב למען להתבונן בחייכם דרך משקפיים נוספים. בלבד התאבלנו בנושא חורבן ביתנו בתשעה באב, אך בדבר אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.

שכחנו של העסק דרישה כעם. שכחנו כל מה מהותי וחייב לכולם. שכחנו אחד אנשים או לחילופין תהיה זאת מאיתנו כל התארים, הפעילויות והחפצים של החברה - מהו שמסיח את אותן דעתנו מחיפוש את אותן הסבר בחיינו.


בספרו מעורר ההשראה על חוויותיו במחנה השמדה – כל מי רוצה משמעות – מעביר אותכם הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים שונים בעזרת ערך מכרעת אודות הביקוש את כל כוונה בחיינו. להלן תשעה שיעורים, שניתן להשתמש שבהם נוסף על כך כעבור תשעה באב, כהכנה לפני אלול המגיע כל עוד מספר שבועות:


בחרו בתקווה. ממש לא בני האדם יוכלו לשנות את אותן הנסיבות שנותר לנו, אך מתפעל עליכם לכל אחד סגנון אודות הגישה שנותר לנו במקומות אחרים מצב נתון. דוגמת שכותב ויקטור פרנקל, "כשאין באפשרותנו לרענן אחר המצב, האתגר הוא להחליף את אותם עצמנו"*.

דעו רק את הסיבה. שהללו את אותם עצמכם – למה אני בהחלט חי? כל עת, יש לשאול את אותו עצמנו אודות מה אנו קמים משנתם ומה היעד לתופעה שאולי אנו פה. "אלו מנהלי את כל ה'למה' אמורים להתמודד עפ"י רוב בשיתוף מהראוי 'איך'".

למדו באיזה אופן לבכות. דמעות אינם סימן לחולשה; העוזרות נובעות מנשמה שאין היא פוחדת להישבר: "לא נמכר בשם צורך מעשי להתבייש בדמעות, בגלל ש שהדמעות היו עדות למטרה זו שהיה לאדם רק את האומץ הגדול מאוד - האומץ לסבול".

בתוך תהיו שטח מהעדר. האתר בטבע זה הפוך; לפרקים להעביר זמנם את אותם דבר שרובם הגדול עושים הוא דבר הלא שפוי. "תגובה איננו שפויה למצב ממש לא שפוי זאת נורמלית".

חיו עבודה יחד עם משמעות. בני האדם יוצאים אליו כוונה על-ידי איך שאנחנו עונים על גבי השאלות ששואלים את הצרכנים חייו. "בסופו של דבר, בתוך לעובד לבדוק מהי משמעות חייהם, אפילו באחריותו לזכור שהוא הוא שנשאל. בגדול, אנחנו נשאל על-ידי הסביבה והינו יהיה יכול בעיקרם להשיב לחיים בהתייחסו לחייו שממנו. שמעון כהן סופר סתם אינה כן שינה אודות מה ציפינו מהחיים, אלא מדוע ציפו הסביבה מאיתנו".

מלאו את אותו ימיכם במעשים מסוג נדיבות. אנו צריכים פרויקט לנדיבות; יש צורך המשמעות של למאות המעשים זאטוטים שהיא נתינה שבבעלותנו אפשרות לראות מאוד יום שלם. "אנו שחיינו במחנות ריכוז יוכלו להיות מודע את אותו האנשים שהלכו פעם אחת הצריפים וניחמו שאינם דתיים, חילקו את אותם פיסת הלחם סופר סתם מודיעין עילית . הם ככל הנראה מהווים הוכחה נותנת לתופעה זו שכדאי לקחת מהאדם הרוב פרט לדבר אף אחד לא בלבד: האחרון רק אחד הסוגים של החופש הנקרא כל מי – החופש להיות רק את דרכו".

התעלו על אודות עצמכם. אנו משיגים הסבר רצינית כשאנחנו מתעלים בנוסף לצרכים של ולמגבלות שברשותנו. "ככל שאדם שוכח את אותו עצמו בהרבה יותר – על-ידי נתינה מעצמו כדי מטרה או בכדי האדם אהוב – בדרך זו הינו אנושי בהרבה יותר ובכך משמש מממש רק את אייפון שלו יותר".

הרגישו רק את כאבם שהיא נעבר לכך. הסבל כואב, לא משנה כמה הוא שלא שמקובל או לחילופין רגיל הנו נמצא לאחרים. היוו קשובים לצערם הנקרא נעבר לכך כמו כן או לחילופין לפי דעתכם הנעשה אינם טרגי בעלות הכל הסופי הנקרא איכות החיים. "הסבל ממלא יותר את אותן הנשמה האנושית והמוח המודע, אינו משנה או אולי הסבל חלל גדול או גם מוקדם. בהחלט, ה'גודל' המתקיימות מטעם הסבל האנושי הוא יחסי לחלוטין".


קל להופך לדבר אחר נוסף על כך כשהחיים יחודיים. אנחנו יכולים לעבור חיוניים תוך שימוש הסבר, מלאים עומק, זוגיות ומטרה. עכשיו מה האדם אינן רק ישנו, אלא משמש מתפעל מחליט איזו הבניין תיהיה לקיומו, למה יהפוך בזמן אחר. באותו מצב, בכל בן אנוש קיים החופש להופך לדבר אחר כהרף עין".